רש"י על שבת צ׳ ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת צ׳ ב:ג׳
3 זֶרַע קִישּׁוּאִין. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצִיא גַּרְעִינִין, אִם לִנְטִיעָה — שְׁתַּיִם, אִם לַאֲכִילָה — כִּמְלֹא פִּי חֲזִיר, וְכַמָּה מְלֹא פִּי חֲזִיר — אַחַת. אִם לְהַסִּיק — כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. אִם לְחֶשְׁבּוֹן — שְׁתַּיִם. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: חָמֵשׁ. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמּוֹצִיא שְׁנֵי נִימִין מִזְּנַב הַסּוּס וּמִזְּנַב הַפָּרָה — חַיָּיב, שֶׁמַּצְנִיעִין אוֹתָן לְנִישְׁבִּין. מִקְשֶׁה שֶׁל חֲזִיר — אַחַת. צוּרֵי דֶקֶל — שְׁתַּיִם. תּוֹרֵי דֶקֶל — אַחַת.
פירוש רש"י על שבת צ׳ ב:ג׳
3 המוציא גרעינין - גרעיני תמרה:
4 ביצה קלה - כגרוגרת מביצה שהיא קלה לבשל וזו של תרנגולת:
5 לחשבון - כמו שנותנים לסימן עדות לכל דינר פשוט:
6 אחרים אומרים ה' - דעד ד' כללות חשיב איניש ולא מינשי ואין צריך לתת סימן אבל חמש מינשי ומותיב סימנא לכולהו:
7 לנישבין - לצוד עופות ובלע"ז ליצ"ש:
8 מקשה של חזיר - נימין קשין שבשדרה של חזיר:
9 אחת - דחזיא לאושכפי לתת בראש המשיחה של תפירה:
10 צורי דקלים - נצרים קלופים לעשות סלים:
11 שתים - לשתי בתי נירין:
12 תורי דקל - דקין מצורי והן מן הסיב הגדל סביבותיו ולא ידעתי למאי חזי: